אחד מחבריי בפייסבוק הרחיק לכת אתמול והיום ,כשהוא מעדכן על הקיר שלו בדבר מצבו הבריאותי,הבן אדם מדווח על הזמנת אמבולנס לביתו,ועל הפרעות קצב בליבו,אבל יש בו את הכוחות לשבת ליד המקלדת ולהעלות תאור מלא ומקיף של מצבו לפני חבריו.
הוא ממשיך ומעדכן על הגעת האמבולנס,על הטיפול הרפואי שניתן לו,ומה בדעתו לעשות הלאה במשך היום בנוגע למצבו הרפואי.
ואני שואל אתכם מספר שאלות,בראש ובראשונה האם החברים בפייסבוק הם באמת חברים?הרי חברי אמת לוקח שנים לרכוש וזה מחייב יחסי קירבה ואינטימיות,הריי מרבית חבריי בפייסבוק הם אינם חבריי אמת,אינם אנשים שאני מכיר אישית,צרפתי אותם לחוג חבריי,כי רציתי שיותר אנשים יחשפו למה שאני כותב בבלוג ובפייסבוק עצמו,אבל אלו בשום פנים ואופן לא חברי אמת,וגם רמת השיחה שאני מפתח עם רובם היא שטחית ביותר ונוגעת בדרך כלל לעניין זה או אחר,אז האם ניתן ורצוי לשתף את מאות או אלפי החברים שיש לכל אחד בכל דבר שקורה לנו.
אני מנחש שאותו בן אדם גם על ערש הדוואי יזחל אל המקלדת ויתעד את רגעיו האחרונים,וכשיגוע סופית וידו תישאר לחוצה על האות האחרונה שכתב נקבל את המילה הבאה אני מתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
נראה לי שהפייסבוק טשטש אצל רבים מאיתנו את ענין הפרטיות,את ענין הזהות העצמית,מה מותר להגיד קבל עם ועדה ומה רצוי וצריך לשמור עבור המשפחה והאנשים הקרובים אליך באמת.
אין לי ספק שהפייסבוק הוא כלי נהדר ,אך כמו כל דבר,ההסחפות בשימוש בו פוגעת בצנעת הפרט.
שכחתי לספר שאותו בן אדם גם קיבל עשרות לייקים ממיטב "חבריו"על תיאור מצבו וזה משול נאמר לשיחה שלי עם חבר שבה אני אומר לו שאני מרגיש ממש רע לאחרונה והוא עונה לי יופי,ואני ממשיך ואומר שאשתי שברה חוליה בגב והוא אומר לי יופי,הבנתם לבטח את הרעיון.
אז חברה ,אני מציע לקחת מהפייסבוק את הדברים הטובים ולשמור על פרופורציות,לשמור על החברים הטובים ועל המשפחה במעגל האינטימי ולהשתמש בפייסבוק למעגל הרחב הרבה יותר,לקבלת מידע ולהעברתו,לשליחת מסרים אישיים,להעברת מסרים חברתיים,אבל בשום פנים ואופן לא להפוך אותו לכלי שחודר לצנעת הפרט.
הוא ממשיך ומעדכן על הגעת האמבולנס,על הטיפול הרפואי שניתן לו,ומה בדעתו לעשות הלאה במשך היום בנוגע למצבו הרפואי.
ואני שואל אתכם מספר שאלות,בראש ובראשונה האם החברים בפייסבוק הם באמת חברים?הרי חברי אמת לוקח שנים לרכוש וזה מחייב יחסי קירבה ואינטימיות,הריי מרבית חבריי בפייסבוק הם אינם חבריי אמת,אינם אנשים שאני מכיר אישית,צרפתי אותם לחוג חבריי,כי רציתי שיותר אנשים יחשפו למה שאני כותב בבלוג ובפייסבוק עצמו,אבל אלו בשום פנים ואופן לא חברי אמת,וגם רמת השיחה שאני מפתח עם רובם היא שטחית ביותר ונוגעת בדרך כלל לעניין זה או אחר,אז האם ניתן ורצוי לשתף את מאות או אלפי החברים שיש לכל אחד בכל דבר שקורה לנו.
אני מנחש שאותו בן אדם גם על ערש הדוואי יזחל אל המקלדת ויתעד את רגעיו האחרונים,וכשיגוע סופית וידו תישאר לחוצה על האות האחרונה שכתב נקבל את המילה הבאה אני מתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
נראה לי שהפייסבוק טשטש אצל רבים מאיתנו את ענין הפרטיות,את ענין הזהות העצמית,מה מותר להגיד קבל עם ועדה ומה רצוי וצריך לשמור עבור המשפחה והאנשים הקרובים אליך באמת.
אין לי ספק שהפייסבוק הוא כלי נהדר ,אך כמו כל דבר,ההסחפות בשימוש בו פוגעת בצנעת הפרט.
שכחתי לספר שאותו בן אדם גם קיבל עשרות לייקים ממיטב "חבריו"על תיאור מצבו וזה משול נאמר לשיחה שלי עם חבר שבה אני אומר לו שאני מרגיש ממש רע לאחרונה והוא עונה לי יופי,ואני ממשיך ואומר שאשתי שברה חוליה בגב והוא אומר לי יופי,הבנתם לבטח את הרעיון.
אז חברה ,אני מציע לקחת מהפייסבוק את הדברים הטובים ולשמור על פרופורציות,לשמור על החברים הטובים ועל המשפחה במעגל האינטימי ולהשתמש בפייסבוק למעגל הרחב הרבה יותר,לקבלת מידע ולהעברתו,לשליחת מסרים אישיים,להעברת מסרים חברתיים,אבל בשום פנים ואופן לא להפוך אותו לכלי שחודר לצנעת הפרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה