במקצועי אני גנן,החל ממאי 1996 או אז החלטתי להיות עצמאי וחשבתי לעסוק בתחום אותו אני אוהב.מיד עלה וקפץ הרעיון לעסוק בתחום הגינון בו מצאתי עניין רב מאז ומתמיד.לקחתי לידיי כל חומר כתוב שמצאתי בספרייה העירונית עשיתי מנוי על כתב העת גן ונוף היוצא מדי חודש בחודשו והתחלתי לפרם את עצמי באמצעות עלונים מדוורים וכן ע"י טלמרקטינג אותו עשיתי בעצמי תוך שימוש בנסיוני הקודם כאיש שיווק,התוצאות לא אחרו לבוא ומהר מאוד מצאתי את עצמי מטפל בעשרות גינות,כאן צצה הדילמה הראשונה האם להסתפק בכך או שמא עליי לגדול ולהתפתח ולהגיע למיצוי מקסימלי,כיוון שגדלתי על קריאת עשרות ספריי שיווק ומכירות שברובם התפיסה השולטת היא שיש למצות את המקסימום ושהשמיים הם הגבול,סברתי גם אני שזו הדרך הנכונה ולאחר מספר שנים מצאתי את עצמי מעסיק 10 עובדים שהם חמישה צוותים ובסך הכל טיפול בכ300 לקוחות מאיזור זכרון יעקוב עד איזור כפר סבא.
כאן החלו לצוץ הבעיות,בראשונה טיפול ב300 לקוחות אינו טיפול ב50-60 לקוחות ,מדי יום הייתי צריך לענות בטלפון לשיחות רבות של לקוחות כמו כן לטפל בכל מיני בעיות שצצות בגינות מעבר לטיפול השוטף וכמובן לטפל בעובדים,כאן בעצם נמצא שורש הבעייה ועליו אני יכול לכתוב ספר שלם,על אופיו של העובד הישראלי הממוצע ומכיוון שבמהלך השנים העסקתי עשרות עובדים הריי שגיבשתי תמונה המשקפת את אופיו הממוצע של העובד הישראלי המצוי(כמובן שהיו גם יוצאי דופן ולא אספה צדיק עם רשע)
נתחיל מההשכמה בבוקר שזה כשלעצמו מבצע לא פשוט,אם בהסכם העבודה היה רשום שיש להתחיל את העבודה בשבע בבוקר בגינה הראשונה ,הריי שמדיי בוקר מצאתי את עצמי משכים את עובדיי לעבודה,פה השעון לא צילצל,פה הוא היה על רטט ולא שמעתי אותו,פה הסוללה נגמרה ועוד כהנה וכהנה תירוצים ,ואני ערב לפני טורח ומתקשר ללקוחות מתאם זמניי הגעה וכעת כבר מהבוקר צריך להתחיל להתקשר ולהתנצל שננגיע יותר מאוחר או שלא נגיע בכלל.
נושא שני הוא נושא האחזקה,כל ראש צוות קיבל רכב וכלים שהיו צמודים אליו ובאחריותו לשמור על תקינותם וכמובן לדווח לי על כל קלקול,גם כאן מסקנתי היא שהעובד הממוצע סבר שאם הרכב והכלים אינם שלו הוא יכול לנהוג בהם בפראות באגרסיביות ובחוסר שימת לב וכך מצאתי את עצמי פותח בקרים שלמים עם רכבים במוסך עם כלים שהתקלקלו כל הזמן ועם ים של הוצאות.תבואו ותגידו אל תחזיק עובדים שכאלו ,אך לא מצאתי עובד שגם יקום בזמן גם יהיה מקצועי גם יהיה מסביר פנים ללקוחות וגם ישרת נאמנה את האינטרסים של העסק,אי לכל זאת תחלופת ראשי הצוותים היתה מהירה מאוד ונתרחשה לעיתים קרובות דבר שהביא לרמת שירות בלתי אחידה ולחוסר שביעות רצון בקרב לקוחות ומספרם הלך ופחת.
אני יכול לספר או לכתוב ספר שלם גם על הלקוח הישראלי הממוצע,אך את זאת אעשה במאמר אחר.
מפה לשם נכון להיום סוף שנת 2008 חזרתי כמעט להתחלה,אני עובד בעצמי ומעסיק עובד נוסף שמורכב מאחד מצדיקי הדור היחידים שעבדו אצלי בעבר(במשך שנה וחצי)שיצא לעצמאות בתחום ולא כל כך הצליח וכיום כאמור עובד אצלי כקבלן משנה(כן גם הוא מתקשה לקום בבוקר)וטוב לי שכך וכל הדרך הארוכה הזאת שעברתי בכל השנים לימדה אותי הרבה דברים גם על עצמי על יכולותיי ומגבלותיי וכן על הסובבים אותי.אינני מצטער על כך כי זה היה שיעור טוב לחיים וגם אתגר לא קל
אשמח לשמוע תגובות מכאלו שעברו חוויות דומות