לפני שנתיים,בדצמבר 2006 טיילתי ברחוב עם שתיי כלבותיי ולפתע ראיתי על עמוד חשמל מודעה.נוסח המודעה היה כדלקמן-בקרוב יפתח בחדרה חוג בדמינטון ע"י מאמן נבחרת ישראל לנכים וכל המעוניין מוזמן להירשם או לצלצל לטלפון שצורף לקבלת פרטים.התרגשות גדולה פיעמה בי,נזכרתי כי בילדותי נהגתי לשחק עם אחי בכדור נוצה עם חוט פרוס בגובה ושני מחבטי ניילון וכך היינו מחליפים מסירות ביננו מבלי שנדע כי קיים ענף רשמי מסורתי ופעיל בתחום,מיהרתי הביתה וחייגתי למספר הטלפון והתברר לי שעצם קיומו של החוג מוטל בספק רב ותלוי בספר הנרשמים,שאלתי את הבחור האם הוא יודע על פעילות בדמינטון באיזור והוא אמר לי שיש קבוצה פעילה באור עקיבא.
חיפשתי באינטרנט וגילתי עולם ומלואו ,שאכן יש קבוצה באור עקיבא וגם היה טלפון של מרכז הנושא.מאז ועד היום אני שבוי במשחק הזה,עליי לציין שלפני כן שיחקתי מספר שנים טניס ומאוד נהניתי גם ממשחק עם חברים וגם במסגרת ליגה ב' וג' של איגוד הטניס ואף זכיתי עם קבוצתי בגביע הליגה.
אך המשחק הזה שבה אותי,הקצב המהיר שבו,חוסר התלות בתנאיי מזג האויר(משוחק באולם סגור)רמת הכושר הגופני הנדרשת ,מיגוון האפשרויות למכות שונות ,בקיצור הטניס הלך ונעלם ומזה שנתיים אני בבדמינטון.
אבל מה, בארץ מעט מאוד מכירים את הענף ומספר השחקנים הפעילים מגיע למאות בודדים,אם גם אתם מעוניינים לשחק כתבו לי ואנסה לעזור,המשחק מתאים לילדים החל מגיל5-6 ועד לאנשים ממש מבוגרים כל אחד ע"פ יכולתו וכושרו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה