אתמול ערכנו את הסיור השבועי בירושלים בעקבות מסע היסורים של ישוע במה שמכונה הויה דולורוזה על 14 התחנות שלה.מה אגיד לכם?מאוד קשה לי להתחבר אל האמונה הזאת ואל אלפי הצליינים שפוקדים את העיר בעקבות ישוע ותחנותיו השונות,כשבכל אחת מהן יש כנסיה או קפלה קטנה המנציחות אירוע מסויים שעבר עליו או על מי מבני משפחתו או מבין שליחיו או מפיצי הדת הנוצרית.
כנסיית הקבר מפוצצת באנשים,אף שמדובר באמצע השבוע,ותור ארוך משתרך לפני קברו הנטוש של ישוע,שכאמור קם לתחיה ממנו לאחר כ3 ימים ולא שב אליו.
עיקר ההנאה שלי מהסיור הזה היתה בארוחת הצהרים שאכלנו בחומוסיה של אבו שוקרי המקורי בשוק שנמצא ברובע המוסלמי .
מסעדה קטנה 4 שולחנות צפופים,שוקרי המבוגר ששולט ביד רמה על הקופה,על הכנת החומוס ויציקתו לקערות לפי טיב ההזמנה,ושני נערים חרוצים וחייכנים שעוזרים לידו,החומוס נפלא,ולא משנה באיזו מתכונת מזמינים,עם גרגרים עם פול או מסבחה,כמות אדירה של חומוס נמצקת לתוך קערה בשילוב עם טחינה,שמן זית והרבה לימון ומעט גרגרים מלמעלה.
בפעם הראשונה בחיי לא הצלחתי לסיים קערת חומוס,למרות שהגענו על בטן ריקה ורעבה.
לשולחן הגיעו גם ירקות טריים ומלפפונים במלח וכדורי פלאפל שביישו מעט את החומוס המופלא ,כיוון שלא היו חמים מספיק ומאוד דחוסים.גומרים לאכול,משלמים ומחכים בקוצר רוח לפעם הבאה שנגיע לירושלים,ואל תתבלבלו עם המסעדה של בנו שנמצאת גם היא ברובע המוסלמי,רק הרבה יותר גדולה ומתקיימת גם על בשרים.
צלחת חומוס עלתה 25 ש"ח ונהנתי מכל ניגוב וניגוב שנוצק אל פי.
