אפשר לומר שאני אב גאה,אמש,שנה לאחר סיום לימודיה,קיבלה בתי,מור,בטקס חביב,את תעודת התואר הראשון במדעי המחשב במכללה למינהל בראשון לציון.
הנואמים בטקס,הפליגו בשבחו של המקצוע,והמשכורות הגבוהות בתחום ובכך שהמכללה למינהל מהווה את הבית ספר הגדול בארץ בתחום,154 בוגרים יצאו לאוויר העולם,והמכללה אף מתכוונת לפתוח מסלול לתואר שני,אז המונה במכללה דופק,אבל בתי שנה לאחר סיום לימודיה(למען הדיוק אודה שהיתה ארבעה חודשים בדרום אמריקה)מתקשה למצוא עבודה,ועובדת בנקיון בתים ומתן שיעורים פרטיים.
אז דיבורים בעלמא ומציאות כואבת,גם בלימודי הנוכחיים,בקורס מורי דרך, אותו הדבר,ישנם בארץ 30 מוסדות שמלמדים את קורס מורי הדרך,ללא ספק הכנסה מצויינת למוסדות,אבל האם יש עבודה ל1400 איש(לכאורה,משום שחלק לא יעסקו במקצוע וחלק גדול לא יעברו את הבחינות של משרד התיירות)כמורי דרך בארץ בכל שנה ושנה?
יתרה מכך,יש שאומרים,שלאחר שאתה לומד שנתיים קשות,ישנה הנחייה שלא להעביר בבחינות הסופיות יותר מ50% מכלל הניגשים אליהן,על מנת שלא לפגוע במורי הדרך שכבר פועלים בשטח,וקל מאוד להכשיל בבחינה,שבה אתה נדרש לזכור אין סוף חומר,נכשלת,חכה,חצי שנה למועד הבא,כשאתה כבר מחוץ למסגרת לימוד וכבר זוכר הרבה פחות מהחומר וצריך להתכונן לבד,מה הסיכוי שתעבור ?קלוש.נשמע לכם הגיוני,ודאי שלא.
אותו הדבר במדעי המחשב,בטקס אמרו שהחברות אוהבות מאוד בוגרים צעירים,כי עלותם נמוכה מאשר עובדים בעליי ותק,אך בכל החברות שבתי היתה ברעיונות עבודה,דרשו וחקרו על נסיון קודם.
ובכל זאת,אני מאחל לבתי שתמצא במהרה עבודה ,בתחום שאותו היא למדה ושתוכל למצות במהרה את קישוריה,ואם מי מהקוראים יכול לסייע,אשמח.
