טיול למערב ארה"ב היום ארבעה עשר

קמנו בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר הקונטיננטלית הרגילה,שלמעט הוופל הבלגי(גופרה)שנותנים בכל המוטלים הללו,אין בה שום דבר טעים או מרגש,שמנו פעמינו לעבר פארק הסקויה שנמצא במרחק של כמה קילומטרים בודדים מהעיירה "שלושת הנהרות" שבה לנו,כרגיל עמדה של פקחי השמורה בכניסה לשמורה ובה אתה מקבל עיתון יומי ומפה ומשלם כמובן 25$ אם אין לך את כרטיס הפארקים המשולב.מכאן למרכז המבקרים בו ממליצים לנו על המקומות המרכזיים והמעניינים ליום אחד כמו שלנו יש.
אז טיפסנו על 350 מדרגות תלולות למדי עד לגובה 2050 מטר על סלע ענק ובולט כדי לצפות בנוף מדהים,לאחר מכן עשינו מסלול הליכה בתוך היער כששאריות שלג בכל מקום,ובמהלך הסיור ראינו דב אחד ושלושה סנאים.בסיום המסלול חשתי כאב חזק מעל שריר התאומים וזה טירפד הליכה במסלולים נוספים,למעט עץ הסקויה הענק באתר העונה לשם שרמן,אולי על שם הגנרל?
אכלנו ארוחת צהריים טובה למדי בלודג' שבשמורה עם מנות גדולות ובמחיר סביר,ולאחר מכן גם מזג האויר הפך פתאום סגרירי ועל כן נסענו לכיוון היעד הבא,שמורת היוסימיטי והעיירה מריפוזה בה נתאכסן ליומיים הבאים,שנמצאת במרחק 45 דקות מהפארק.קיבלנו חדר ענק עם מרפסת וגם ג'קוזי מפנק,ללא ספק מבין המוטלים החדר הטוב ביותר עד כה,כך גם המחיר כ120$ ללילה כולל ארוחת בוקר,שעושה רושם שהפעם תהיה טובה יותר,אבל על כך מחר.

טיול למערב ארה"ב היום השלושה עשר

היום הזה היה יום בעיקר של נסיעות,התחיל ביציאה מלאס ווגאס ותוכנן לנסיעה של כ5 וחצי שעות לכיוון פארק סקויה,אך בדרך עצרנו בעיירה קליקו שנקראת עיר רפאים ובה שרידים של עיר של כורי כסף מהמאה ה19,ובה כל בקתות העיירה ברחוב הראשי ובהן יום מסעדות וחנויות מזכרות,יש רכבת קרוניות שמתפתלת לה במסלול מעגלי ויש גם מופע עם 4 שחקנים במרכז העיירה ובו מככבים השריף המקומי עוזרו ושני רעים,יש קרב יריות והרבה הומור,אשר לצלם ולטייל,וכל זה תמורת 8$ לאדם שתשלמו בכניסה.
המקום נמצא די קרוב לעיר barstow אותה כבר הזכרתי באחד מהימים הראשונים ושוב עברנו דרכה בדרכנו צפונה.
די קרוב למחוז חפצנו,העיירה שלושת הנהרות,מגיעים לנוף מקסים שנשקף על אגם שמתפצל לשלוחות רבות,כדאי לעצור ולצלם.בערב אכלנו במסעדה שנקראת river view האוכל מאוד טעים ומגוון ויושבים ממש על שפת הנהר,היא נמצאת בשולי העיירה שלושת הנהרות בה שהינו ומומלצת מאוד.

טיול למערב ארה"ב היום השניים עשר

עדיין נמצאים בווגאס רק מה? היום הנענו את הרכב שנח לו יומיים בחניית המלון ושמנו פעמינו לסכר הובר שנמצא כ21 מייל מווגאס  ונבנה בשנות השלושים המאה העשרים על מנת את מימי נהר הקולורדו עבור תושבי האזור.סכר ענק ומרשים שהקמתו ארכה 3 שנים(שנתיים לפני המתוכנן,כי עבדו יומם ולילה ונתנו רק יומיים חופש בשנה לעובדים)במקום מתקיים סיור שדופק כמו מכונה משומנת.
בערב יצאנו לעיר התחתית שמספקת מדרחוב ענק ובו שפע של מופעי רחוב,הרבה שתיה,מסעדות וגם אנשים מרחפים באויר,הכל צבעוני,מהודר,נוצץ,אבל גם מאוד צפוף ומדיף עשן סיגריות.

טיול למערב ארה"ב היום העשירי והאחד עשר בלאס ווגאס

שעתיים וחצי בערך מטרופיק ואנחנו בלאס וגאס,הדרך היתה חד גונית,מדברית ומשעממת מאוד,כמו הדרך לאילת,אבל לפתע פתאום  נגלית אליך לאס וגאס וככל שאתה הולך ומתקרב כך נגלית עוצמתה,הזמנו חדר ל3 לילות במלון פולו טאוארס,שהוא ממש במרחק קצר מהרחוב המרכזי,אך ללא קזינו ועם הרבה פחות המולה ורעש,יש ברכה וחדר כושר ובחדר מקרר ומיקרו וכלי מטבח והכל נראה חדש ומצוחצח,קיבלנו גם קומקום חשמלי שניתן בחינם לפי בקשה.
את שעות אחר הצהריים בילינו בחנויות האאוטלט,באמצעות שאטל שיוצא מהמלון וגם מחזיר,מציאות אין.
בערב בילינו בהצגה נפלאה מלאת פעלולים,תפאורה מופלאה ומושקעת ואלם ענק בתוך מלון האםגיאם,שעה וחצי של הנאה צרופה,כרטיסים ניתן להשיג בדרכים שונות ומשונות,מחר נבלה בשיטוט בין המלונות.
את היום האחד עשר עשינו כמו רבים וטובים שמבלים בווגאס,בשיטוט בין המלונות ותוך מעקב אחר מופעים והצגות חלקם.באופן אישי לא מתחבר לעיר הזאת,כל כך הרבה צפיפות,עשן סיגריות,קזינואים,מסעדות בלי סוף,ריח של אוכל שנישא באויר כל הזמן,מלונות מפוארים,נשים יפות,אך מאידך גם המון המון הומלסים זרוקים בצדי הרחובות,המון ריקנות,האדם והמכונה,בזבוז משווע של זמן ומשאבים שהיו יכולים להיות מופנים לאפיקים אחרים,לעזרה לזולת,לפיתוח עצמי,אך אנשים בוחרים להתמכר למכונות ולשבת מולן במשך שעות.בבואה לא חיובית של אופי האדם שמנוצלת על ידי אנשים אחרים לעשיית כסף והרבה כסף.
בתמונות שאני מצרף תראו את הפאר והזוהר.

טיול למערב ארה"ב היום התשיעי

לאחר ארוחת בוקר טעימה הכוללת אומלט עם תרד,בצל וארטישוק ולילה די מהנה בצימר של לארי ותרזה בטרופיק,יצאנו לדרך לכיוון קניון ציון,הנושא שם עם הקשרים יהודיים,בשל ההקשר המשיחי והדמיון שיחסו הראשונים שגילו את הקניון במאה ה19 לציון,קרי ירושלים.הקניון הזה שונה בתכלית בנופיו מקניון ברייס,המוטיב העיקרי כאן הוא הנהר הזורם ומבתר את הקניון והנופים הסלעיים מעליו,גם אופי הביקור שונה והוא בעיקר של מסלולי הליכה אליהם ניתן לצאת מנקודות שונות במסלול אליהן ניתן להגיע עם שאטלים יעילים מאוד,המגיעים לכל נקודה מדי רבע שעה,אנחנו בחרנו ב2 מסלולים שנראו לנו אטרקטיביים.ארוחת צהריים תאכלו במקום רק בליית ברירה,גם יקר,גם מנות קטנות וגם לא טעים,אתם יכולים אפילו לצאת ולאכול צהריים בעיירה הצמודה לקניון ונקראת ספרינגדייל,אגב גם היא ממש יפה ושופעת מסעדות,חנויות מזכרות וכרי דשא יפים.
ניתן גם לצפות בסרטון על הקניון בתחנת המוזיאון.
בתום הסיורים,המשכנו ליעד הלינה שלנו בעיירה סנט גורג' במרחק של שעה נסיעה מהקניון,בדרך נתקלנו במסעדה וחנות מזכרות שבכניסה שלה מוצגים מהמערב הפרוע וגם גן חיות קטן ובו למות,פונים,ועופרים וגם חמור אחד,והוא מלון ברשת בתי מלון של אמריקן בסט אין והחדר ממש נקי גדול ומוצלח במקום גם בריכה מחוממת וג'קוזי וארוחת בוקר ואפשרות לעשות כביסה והמחיר ממש זול.מול המלון מסעדת בופה מצויינת בשם צאק א-רמה.
מחר נוסעים ללאס וגאס ל3 לילות.

טיול למערב ארה"ב היום השמיני

האמת היה מאוד מאוד קשה להיפרד מורדה וג'ים,אמנם רק 3 לילות,אך נוצרו קשרי ידידות אמיצים מאוד,אולי הבישול המשותף קשר ביננו,אתמול סיימנו עם כדורי בשר ברוטב עגבניות ובמג'אדרה והם שוב התמוגגו.
אז לאחר הפרדה ולאחר החלפת כתובת מייל עם זוג גרמני נחמד שפגשנו אצלם,התחלנו לנסוע לכיוון קניון ברייס,הנסיעה ארכה כשעתיים וחצי,בדרך עשינו קצת הפסקות לתדלוק ועוד מקום נחמד שראינו בדרך קצת לפני העיירה קנאב,היה שם אגמון קטן עם דגים וטורבינת מים חמודה וגשרון חבלים חמוד.קרוב מאוד לברייס ובדרך נמצא הקניון האדום והוא מדהים,עוברים דרך שתי קשתות מרהיבות בצבע אדמדם.
בברייס עצמו,יש מרכז מבקרים נחמד ובו ניתן לראות בכל חצי שעה סרטון על הקניון,ניתן לסייר בו ברכב או להסתייע בשאטלים היוצאים ממרכז המבקרים ומגיעים לשלושת נקודות התצפית הראשונות ולטעמי היפות ביותר.אנחנו נסענו קודם כל אל התחנה האחרונה במרחק 18 מייל וחזרנו בחזרה קדימה ולא פסחנו על אף נקודת תצפית.
הקניון מדהים בצבעיו הרב גוניים,בתצורות הסלע שבו ובשלוש שעות תוכלו להקיף את כולו,ללא הליכה רגלית.
את ארוחת הצהריים עשינו במסעדה מצויינת העונה לשם pines ונמצאת במרחק שלושה וחצי מייל מהיציאה מהקניון לכיוון הדרך שממנה באנו,תמצאו שם סטייקים מעולים והמבורגרים וקינוחים שרק האמריקאים יודעים לעשות.
משם למקום הלינה שלנו ממנו אני כותב עכשיו בקצה העיירה טרופיק אצל לארי ותרזה החביבים.החדר הכי רחב נקי ומספק עד כה וגם הזוג מאוד חביב,לרשותם שישה חדרי אירוח.
מחר בבוקר נוסעים לפארק ציון.

טיול למערב ארה"ב היום השביעי

היום היה לנו יום נינוח יחסית,אלמלא פנצר שנתגלה בציג האחורי של רכבנו,והיום יום ראשון וכמעט הכל סגור,אז מילאנו אוויר(בתשלום של 1$)בתחנת דלק,ופנינו לסניף של וול מארט שבו יש כמעט הכל וגם פנצריה שפועלת בימי חג,אז נכון שאצלנו מתקנים פנצר בבערך 10 דקות,אז כאן זה אחרת,ולמרות שאמרנו שאנחנו ממהרים
,לא הצלחנו להוציא אותם משלוותם,והכל הלך לפי הספר,אז החלפנו לרזרבי והשארנו להם את הצמיג לתיקון,ואצנו רצנו עם רכבנו לסיור שהזמנו בקניון אנטילופ,סיור שמועבר באזור שנשלט באופן מוחלט על ידי האינדיאנים ורק להם הזכיון להעביר את הסיורים הללו ועל כן גם המחיר בשמים,לשעה וחצי סיור משלמים 60$ לאדם,לוקחים אותך ברכב,נסיעה של רבע שעה בשמורה,ומגיעים לקניון ואז כל חובבי הצילום מתחילים לתקתק ללא הרף במצלמות וכל קרן אור שחודרת לקניון מעוררת התפעלות וסיבה ל30 תמונות,המדריכים קלטו מהר מאוד את הענין והם ממליצים על עמדות מיוחדות לצילום הם יודעים איך לכוון בדיוק את המצלמה באיזו מהירות ושמחים להצטלם בכל זווית אפשרית,שרית נהנתה מאוד,אני מיציתי אחרי רבע שעה.
את שאר היום בילינו בסיף של וול מארט אליו שבנו כדי לקחת את הצמיג שלנו,ולא התאפקנו מלהיכנס לסניף שפשוט ענק,ויש בו ממש הכל וקנינו כמה וכמה דברים במחירים מצחיקים.
מחר ניפרד מפייג' ומהפנקייקס של ורדה ומהיחס הנפלא של ג'ים שזאת פשוט חוויה להיות במחיצתו וללמוד על מתן שרות לאורחים,ונעלה צפונה לכיוון קניון ברייס והעיירה טרופיק בה נשהה.