יש לי מנהג מגונה להתבונן מדי יום במדור מודעות האבל,כזה אני,אולי כדי לוודא ששמי אינו מופיע שם,ולקבל אישור שאני עדיין כאן על פני האדמה ולא תחתיה,אבל הנושא שעליו רציתי לכתוב הוא שמדי פעם כתוב לצד שמו של הנפטר-מת בטרם עת,ואני שואל את עצמי,מה זה בעצם אומר,האם יש עת שכזו,כולנו מצפים כמובן להגיע לשיבה טובה,פחות או יותר בריאים ואז לחטוף איזה שבץ לב לא כואב וככה לעבור מן העולם,אבל המציאות טופחת על פנינו,ולדים מתים עוד בבטן אימם,ילדים מתים מיד עם היולדם,פעוטים מתים בשנות חייהם הראשונות,ילדים ונערים מוצאים את מותם בנסיבות מנסיבות שונות,חיילים מתים בצבא ומחןצה לו,הבנתם את הרעיון,אנשים כל הזמן מתים ובגילאים שונים,אף אחד לא הבטיח לנו שנגיע לשיבה טובה,וכל אחד מת בנסיבותיו הוא וזהו גורלו,ההתיחסות לממוצעים,במקרה הזה נורא מטעה,כי כל כך הרבה פרמטרים חוברים לגורלו של אדם והצרוף של כולם ביחד מביא למותו ביום ובשעה מסוימת ובקטע הזה כל אחד הוא אינדבידואל וכך גם נקבע מותו,כך שהאמירה שאדם נפטר בטרם עת מבטאת ציפיה אנושית ולא יותר כפי שהביטוי מת בשיבה טובה מבטא אותה באותה המידה,ובעצם נותן ביטוי לציפיות שיש לכולנו מהחיים..
מאחל אריכות ימים לכולנו.
מאחל אריכות ימים לכולנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה