יום שישי, 1 ביוני 2012

גרמניה-ישראל 0-2

אז חשבתי שיגמר 0-4 ,ונגמר רק 0-2,אבל האמת שלא היינו רחוקים מכך,לולא יכולת מצויינת של השוער הרוש והחמצות שלומיאליות של הגרמנים.
נדמה היה שילדי כתה ח משחקים מול ילדי הגן,שליטה מוחלטת של הגרמנים,לא יודע אם מדדו כמה זמן נמצא הכדור ברשותם,אבל לבטח יותר משמונים אחוז מהזמן,הנעת הכדור של הנבחרת,כשהיתה כזו היתה רוב הזמן בחצי שלנו,איטית,שבלונית וחסרת מעוף,הנבחרת הניחה לגרמנים להניע כדור בקלות אפילו בתוך ה16 שלנו וכל הזמן נסוגה לאחור,חמש דקות טוןבות וסבירות היו לנו כשנכנס ורמוט ובכמה פעולות יפות ופשוטות הניע כדור במהירות יחסית ואז גם הגענו לשני מצבי כיבוש.
אהיה קיצוני ואומר לגוטמן שרק שחקנים רעבים צריכים להיות בנבחרת ולא שמות,רוב הזמן החברה שלנו טיילו באיזור הכדור ולא ניסו להפעיל לחץ אמיתי על הכדור,כאילו שיחקו נגד מכונות ולא מול בני אדם,וחברה הגרמנים לא פנומנים,הם שיחקו כדורגל פשוט עם הרבה תנועה ואופציות מסירה,למה אנחנו לעזאזל לא יכולים,או לא רוצים,השד יודע למה?
הייתי משחרר מהנבחרת את טל בן חיים(איטי,שתלטן,מנסה להכתיב משחק בכח)את רפאלוב,את ערן זהבי,בניון ואם שכטר לא יתחיל להזיז את עצמו גם אותו וכמובן את בניון שלא תורם כלום למשחק.
אין לנו זמן,חייבים לייצר נבחרת רעבה,הישגית,שרצה ומשחקת אחד בשביל השני ויש שחקנים כאלו גם אצלנו,אבל בטח לא השבעים הללו,שמבזים את המשחק שנקרא כדורגל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה