יום שישי, 1 ביוני 2012

אנחנו והשינה שלנו

אתם יודעים שעד המאה ה16,עת הומצאו פנסי התאורה ברחובות היו בני האדם ישנים כך,ארבע שעות שינה,עירנות של שעתיים ואחר כך עוד ארבע שעות שינה.
מחקרים הראו שאנשים שחיו בתנאים כאלו היו הרבה יותר יצירתיים,הספיקו המון וגם קיימו יותר יחסי מין.
בעידן המודרני המנגנון הצירקדי,כן ככה קוראים לו,שאחראי על מחזורי השינה שלנו,סובל מאוד בעיקר בשל אורח החיים של הרבה אנשים שעובדים תחת תאורה מלאכותית ולא תחת אור השמש,כתוצאה מכך הזיכרון נפגם,אנשים פחות יצירתיים ופחות אנרגטיים.
במקומות בהם הפעילו מערכת המחקה את זו הטבעית גילו כי אנשים נעשו הרבה יותר יצירתיים ומאידך סבלו פחות מחוסר שינה בטיסות ארוכות,כיוון שדימוי מחזור השינה הטבעי באמצעות חיקוי האור הטבעי איפשר להם לישון.
גם תלמידים שהחלו את לימודיהם בשעה מאוחרת יותר זכרו הרבה יותר טוב את החומר הנלמד וזאת משום שהמחזור הצירקדי של בני פחות מגיל 21 שונה מזה של מבוגרים.אז התלמידים הללו השיגו הישגים טובים יותר,אבל מוריהם התלוננו על עייפות.
גם שנת הצהריים היא דבר טבעי לנו ומסתבר שבעבר היו ישנים באופן קבוע בצהריים,ואכן אנשים שישנים גם היום את שנת הצהריים מתפקדים טוב יותר מאחרים.
אם כן כדאי לחזור למנגנון הטבעי של הגוף שמבוסס על אור השמש ואז נגיע להישגים טובים יותר בכל תחום.
הכתבה המלאה פורסמה בכלכליסט והנה הקישור למעונינים לקרוא את הכתבה המרתקת
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3571333,00.html

תגובה 1:

  1. היות שאני עכבר לילה שנרדם בשלוש לפנות בוקר ומתעורר בשמונה-תשע, הנושא מעניין אותי במיוחד. קראתי את הכתבה המלאה. מרתק.
    וואלה, איזה כיף היה להם בימי הביניים : שעתיים סקס, שעתיים נמנום, שעתיים סקס, שעתיים נמנום, שעתיים...

    השבמחק