אלי אוחנה,שביום יום הוא פרשן ספורט בערוץ 5,חזר עם נבחרת הנוער אותה הוא מאמן מטורניר מוקדמות אליפות אירופה עם נקודה אחת ועם הפסד צורב לפורטוגל בשיעור של 7-1,תוצאה שכבר כמעט ולא נראית כיום בכדורגל המודרני ואפילו נבחרות דוגמת איי פארו או מלטה כבר לא סופגות כאלו תבוסות.
אבל אוחנה,לא רק שלא סכר את פיו,אלא להפך,הוא השיב מלחמה שערה ונתן דוגמאות לנבחרות שהובסו,הוא אפילו קיבל הארכה של החוזה שלו בהתאחדות,כזו עבודה טובה הוא עושה.
נכון,כמעט אף מאמן לא הביא את הכדורגל הישראלי לאיזה שהוא הישג משמעותי בשנים האחרונות,אבל לא לכולם יש את הפה החצוף של אוחנה,שבתפקידו כפרשן הוא מלמד ומטיף למוריניו ולגדולי המאמנים,בצורה כועסת ובוטה,כאשר הוא מפרשן משחקים מעל המרקע.גם הרפרטואר שלו,חוץ מהקמפיין האחרון אינו עשיר בהצלחות,עם הנבחרת שהוא אימן במשחקי המכביה הוא לקח מקום שלישי,ועם הפועל כפר סבא הוא ירד ליגה.נכון אוחנה היה שחקן גדול והגיע להישגים בכדורגל הישראלי,אך גם כמאמן וגם כפרשן הוא איש עם מעט מאוד הצלחות.
אותו הדבר לגביי מאמן העבר הוולגרי שלמה שרף,שכשהוא מפרש את משחקי הנבחרת ,הכל נראה בעיניו מאוד פשוט וכל כך ברור,הוא היה קטגור בלתי רגיל על אברהם גרנט ועל פרננדס,וכעת הוא נותן אשראי לגוטמן,אבל האם הנבחרת בתקופה שהוא אימן אותה הגיעה להישגים בינלאומיים כלשהם,האם היא עמדה במשימות שלה?
אז טוב יעשו אותם מאמנים אם בעוברם לאולפן הממוזג והנעים,לשמש כפרשנים יזכרו תמיד מאין הם באים וקצת צניעות לא תזיק.
אבל אוחנה,לא רק שלא סכר את פיו,אלא להפך,הוא השיב מלחמה שערה ונתן דוגמאות לנבחרות שהובסו,הוא אפילו קיבל הארכה של החוזה שלו בהתאחדות,כזו עבודה טובה הוא עושה.
נכון,כמעט אף מאמן לא הביא את הכדורגל הישראלי לאיזה שהוא הישג משמעותי בשנים האחרונות,אבל לא לכולם יש את הפה החצוף של אוחנה,שבתפקידו כפרשן הוא מלמד ומטיף למוריניו ולגדולי המאמנים,בצורה כועסת ובוטה,כאשר הוא מפרשן משחקים מעל המרקע.גם הרפרטואר שלו,חוץ מהקמפיין האחרון אינו עשיר בהצלחות,עם הנבחרת שהוא אימן במשחקי המכביה הוא לקח מקום שלישי,ועם הפועל כפר סבא הוא ירד ליגה.נכון אוחנה היה שחקן גדול והגיע להישגים בכדורגל הישראלי,אך גם כמאמן וגם כפרשן הוא איש עם מעט מאוד הצלחות.
אותו הדבר לגביי מאמן העבר הוולגרי שלמה שרף,שכשהוא מפרש את משחקי הנבחרת ,הכל נראה בעיניו מאוד פשוט וכל כך ברור,הוא היה קטגור בלתי רגיל על אברהם גרנט ועל פרננדס,וכעת הוא נותן אשראי לגוטמן,אבל האם הנבחרת בתקופה שהוא אימן אותה הגיעה להישגים בינלאומיים כלשהם,האם היא עמדה במשימות שלה?
אז טוב יעשו אותם מאמנים אם בעוברם לאולפן הממוזג והנעים,לשמש כפרשנים יזכרו תמיד מאין הם באים וקצת צניעות לא תזיק.
במקום שאין תרבות, אין גם תרבות ספורט. אם אין כאן שחקנים, מאמנים ומנהלים ראויים בתחום הספורט, מדוע שיהיו פרשני ספורט ? אוחנה ופרימו, קופמן ושרף ("שליימה", עאלק)ואחרים -גסי רוח ו/או עילגים ו/או חסרי ידע וכולם - חסרי אינטגריטי.
השבמחק