איילי

היום אני רוצה לספר לכם על איש מדהים,האיש הזה מלווה אותי כבר 12 שנים ושמו הוא איילי,הבן אדם עובד אצלי כמעט מהיום הראשון שבו הקמתי את עסק הגינון שלי,כשהוא התחיל לעבוד אצלי הוא היה בן קרוב לשישים והיום כעבור 12 שנים הוא,לטענתו בערך בן 64,הוא צעיר נצחי,עבר כבר עבודה עם עשרות ראשי צוותים,את כולם הוא מכוון ומדריך בענווה ,מלמד אותם את העבודה,מכוון אותם אל הגינות והכל בעברית קלוקלת(הוא בן לעדה האתיופית והגיע ארצה בשנת 1991)אך בנועם הליכות ,יושר וצניעות שהלוואי והיו מלווים את כולנו,תורת החיים שלו מאוד פשוטה,ולמרות שלא תמיד מקובלת עליי(למשל כמנהג העדה,אישה שלא יולדת משולחת ע"י בעלה)אני אוהב אותו אהבת נפש.
השבוע הצעתי לו לאכול איתי גלידה ,אך הוא סרב בעדינות,ואמר לי תודה ,אני זוכר,אבל לא טעם,לו יש את האינג'ירה והלחם אדם שנולד מן האדמה והחקלאות ולא סר מהם כל חייו,האיש אינו מתעניין במנעמי החיים,מעולם לא היה בבית מלון או בחו"ל וגם לא מפתה אותו להיות שם.
האיש מאמין באלוהים ומדי שבת הולך לבית הכנסת,מאוד מסור לקהילה ולמשפחתו,ובביתו הקטן מאכלס את בתו הנשואה שילדה לא מזמן ואת בעלה וכן את שאר בני משפחתו ואינו מלין על כך.
חורה לו מאוד ההתייחסות המזלזלת של הישראלים לעבודה.
כאשר אני עובד אתו אני מרגיש כאילו הוא ידי הימנית ואנחנו משלימים אחד את השני בצורה מופלאה,ללא דיבורים מיותרים ורק עם סימונים ותנועות ראש וכבר יש הבנה.
הייתי רוצה שהסיפור הזה יימשך לנצח ושגם בעוד עשר שנים הוא ימשיך לטעון בנחרצות שהוא בן שישים ומשהו.
מי יתן וירבו רבים כמותו