יום שני, 1 בפברואר 2010

אבי

עת עלה היום
יצא הוא
נסתלק מן הבית
חיוך אחרון שלח
ויצא לדרכו
לא חזר
עודני מחכה
שאולי ישוב
כל פרצוף דומה
רוצה לחבק
בפניי בוהה
זר הוא
לא מכיר.
כתם דם שהתייבש
ותצלום דהוי
זיכרון ילדות חולף ומטושטש
ודי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה