לאן את ממהרת,במרוץ החיים המטורף,האם עצרת בדרך?להריח ורד טרם שנקטף.לאן את דוהרת,מדלגת על הסף,האם עודך זוכרת,טעם תפוז שקולף.לאן את כה נחפזת,פוסחת גם עליו,האם רגלך רומסת,את שאותך אהב?תמיד אינך עוצרת,גם אז ועכשיו,אולי אחרת את הרכבת,של חייך וחייו