יום ראשון, 27 במאי 2012

ישראל-צ'כיה 2-1

כמעט קלעתי הניחוש תוצאת המשחק,ישראל אכן ספגה שניים,אבל הצליחה להבקיע שער אחד.
לגביי המשחק עצמו לא היו הרבה הפתעות,אמנם בתחילת המשחק ישראל ניסתה לשחק מסודר ונראה היה שהשחקנים מנסים להפנים את שיטת המשחק של גוטמן וכך נוצרו גם מספר מצבי כיבוש,אך ככל שנקפו דקות המשחק שבה ישראל למשחקה השבלוני,הלא מדויק,המתקשה תחת שמירת לחץ,הבלתי נייד,והמבוסס על הגבהות כדורים לשום מקום,וכתוצאה מכך במחצית השניה לא הגענו אפילו למצב כיבוש אחד.
השער המשווה של ישראל כשלעצמו הובקע על ידי שני השחקנים הטובים בנבחרת,מליקסון שהגביה בטכניקה גבוהה ושכטר שנגח מצוין.
לדעתי ,בניון כבר הרבה אחריי השיא ולא תורם דבר,אין במשחקו שום דבר מהיצירתיות והאנרגטיות שהיתה בו בעבר,וכאלו יש לנו למכביר,גם זהבי בהרכב הפותח בקישור איכזב מאוד.בהגנה איתן טיבי עשה עבודה לא רעה,ואת דעתי על בן חיים כבר אמרתי לא פעם,הוא איטי,כסחן,שחצן ונוטה לקחת על עצמו דברים שהוא לא צריך לעשות כמו להוביל התקפה.
נבחרת צ'כיה אינה נבחרת מדהימה,אבל הניעה כדור היטב מרגל לרגל,שיחקה בסבלנות ועקצה ברגעים הנכונים,היא אף הגיע למספר הזדמנויות טובות,שלפחות שתיים מהן הסתיימו בקורת שערו של הרוש(בסדר,למעט ההכשלה לפנדל)
בקיצור,פניו של גוטמן בראיון שנתן באנגלית בסיום המשחק אמרו הכל,לא יודע אם זה רק בגלל הרמה הירודה שגילו חניכיו או בשל שבירת השיניים באנגלית הקלוקלת שבפיו.
היכונו לתבוסה מול גרמניה בעוד יומיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה