איציק שויד קם בבוקר והחליט שהוא מתחיל בחיים חדשים,שלף את עצמו מהמיטה כבר בחמש וחצי בבוקר,התרנגול של השכנים הציץ בו וחשב שהשתגע,זה שבאחת עשרה בצהריים היה עושה את ההיפוך הראשון במיטה,ובשעה אחת סוגר את התריסים כדי שאור השמש לא יפריע לו לישון קם הבוקר בחמש וחצי.
אולי היה זה חלום בלהות בלילה שקרא לו לשנות את שארית חייו,או דבר מה אחר,אבל ברגע זה הוא צעד מלא מרץ אל חדר המקלחת,הציץ במראה,ושלח מבט מלא אכזבה אל זקנו שלא גולח כבר שבוע ומחצה ועיטר בצורה לא מסודרת את פניו הנאים,שכאילו הסתתרו להם מתחת ואמרו לכל בר דעת,"תעזבו אותי בשקט".
הוא פתח את ברז המים והתיז מתח של מים רעננים על פניו,אחד ועוד אחד ועוד אחד ,כך במשך חמש או שש פעמים עד שהרגיש רענן דיו,לקח את קצף הגילוח שהיה זרוק לו חלוד ומדוכא בקצה השיש,כמו חפץ חסר תועלת,התיז חופן על ידיו והחל למרוח על זיפי זקנו השחורים משחור,תוך שהוא מפזם לו את השיר"פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש "ואז מעט קצף חדר לפיו והוא הפסיק לשיר והמשיך להתרכז במלאכת הגילוח,שעקב סמיכותו של זקנו הבא בימים התארכה מעבר למצופה.לאחר שסיים שטף שוב את פניו והביט במראה,אדם חדש הביט אליו מהצד השני והוא כמעט ולא זיהה את עצמו,אך הוא החליט שלא להקדיש לכך יותר מדי זמן,ניגב את פניו ויצא את החדר.
פתח את ארון הבגדים ונתקל בבגדיו שנשפכו אליו החוצה כמו כדור שלג מתגלגל וידיו שצרו מלהכיל את כל הערמה שנפלטה תפסו מכנס וחולצה שנראו לו בסדר והוא מיהר ללבשם,הוא החליט באותו רגע,שאחר הצהריים הוא יסדר את הארון ולאחר שמצא גם זוג נעליים שאינו מרופט יתר על המידה חיפש ומצא זוג גרביים שהגומי בקצוותיהן עדיין מנע מהן לנשור לכיוון קרסוליו וזה נראה לו די בסדר שכך.
הוא עשה את דרכו לכיוון המטבח,פתח את המקרר והוציא קופסת חלב בקרטון שהתאריך המוטבע עליה היה מלפני שבועיים,הוא שקשק את הקרטון ועדיין לא חש באלמנטיים גושיים,ועל כן החליט שהחלב ראוי לשתייה,יצק מעט פתיתי קורנפלקס לתוך קערה,נקייה יחסית שמצא בכיור,והתיישב ליד השולחן,כשמרפקיו כמעט ונדבקים אל המפה המלוכלכת והדביקה.הוא סינן בפיו קללה חרישית כלפיי עצמו ואמר שיותר זה לא יכול להימשך ככה.היום אחר הצהריים,כשיחזור מהיכן שילך,הכל ישתנה שוב לא יחזור למה שהיה.לאחר שסיים לאכול השאיר את הכלים בכיור ושלח מבט קצר אל חייו הקודמים שהיו מפוזרים בסלון,בהול ובמטבח,ספת הסלון היתה גדושה בתערובת של בגדים שחלקם יצא ממכונת הכביסה וחלקם האחר היה אמור להיכנס אליה בדחיפות ולו היו רגליים לעיסת הבגדים הזו היא היתה נושאת אותם חיש מהר היישר לתוך מכונת הכביסה.הוא הביט בשולחן הסלון שעליו היו שרועות כמה כוסות בירה גדולות ושמנות שחלקן היה מלא כדי חציין וחלקן האחר היה ריק,היו שם גם כמה עשרות בדליי סיגריה בתוך מאפרה שכבר מזמן היתה צרה מכדי להכיל אותם והם ואפרן נזרו על פני השולחן כולו,היו שם גם כמה מזלגות נוטפי שומן ,צלחת מרק מלאת עובש,וכמה עצמות מהעוף המטוגן שאכל לפני שלושה ימים,איציק שויד גיחך אל עצמו ואמר בקול כמעט חרישי שהיום אחר הצהריים כשהוא ישוב הביתה הכל ישתנה,ואכן הכל ישתנה,אבל לא בדרך שבה איציק דמיין אותה,אבל לעת עתה ,נשאיר אותו עם מחשבותיו הצלולות ונסתפק בכך שהן כאלו.
שויד פסע לכיוון הדלת,פתח אותה באחת ומיד חש במגע האויר הטרי והרענן שחדר אל פיו,והיווה שינוי מרענן לאוויר המחניק והדחוס ואפשר לומר המסריח,שהיה מנת חלקו בתוך הבית המוגף,הוא שלח את רגלו הימנית אל מפתן הדלת ופסע לעבר שארית חייו..........המשך יבוא
אולי היה זה חלום בלהות בלילה שקרא לו לשנות את שארית חייו,או דבר מה אחר,אבל ברגע זה הוא צעד מלא מרץ אל חדר המקלחת,הציץ במראה,ושלח מבט מלא אכזבה אל זקנו שלא גולח כבר שבוע ומחצה ועיטר בצורה לא מסודרת את פניו הנאים,שכאילו הסתתרו להם מתחת ואמרו לכל בר דעת,"תעזבו אותי בשקט".
הוא פתח את ברז המים והתיז מתח של מים רעננים על פניו,אחד ועוד אחד ועוד אחד ,כך במשך חמש או שש פעמים עד שהרגיש רענן דיו,לקח את קצף הגילוח שהיה זרוק לו חלוד ומדוכא בקצה השיש,כמו חפץ חסר תועלת,התיז חופן על ידיו והחל למרוח על זיפי זקנו השחורים משחור,תוך שהוא מפזם לו את השיר"פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש "ואז מעט קצף חדר לפיו והוא הפסיק לשיר והמשיך להתרכז במלאכת הגילוח,שעקב סמיכותו של זקנו הבא בימים התארכה מעבר למצופה.לאחר שסיים שטף שוב את פניו והביט במראה,אדם חדש הביט אליו מהצד השני והוא כמעט ולא זיהה את עצמו,אך הוא החליט שלא להקדיש לכך יותר מדי זמן,ניגב את פניו ויצא את החדר.
פתח את ארון הבגדים ונתקל בבגדיו שנשפכו אליו החוצה כמו כדור שלג מתגלגל וידיו שצרו מלהכיל את כל הערמה שנפלטה תפסו מכנס וחולצה שנראו לו בסדר והוא מיהר ללבשם,הוא החליט באותו רגע,שאחר הצהריים הוא יסדר את הארון ולאחר שמצא גם זוג נעליים שאינו מרופט יתר על המידה חיפש ומצא זוג גרביים שהגומי בקצוותיהן עדיין מנע מהן לנשור לכיוון קרסוליו וזה נראה לו די בסדר שכך.
הוא עשה את דרכו לכיוון המטבח,פתח את המקרר והוציא קופסת חלב בקרטון שהתאריך המוטבע עליה היה מלפני שבועיים,הוא שקשק את הקרטון ועדיין לא חש באלמנטיים גושיים,ועל כן החליט שהחלב ראוי לשתייה,יצק מעט פתיתי קורנפלקס לתוך קערה,נקייה יחסית שמצא בכיור,והתיישב ליד השולחן,כשמרפקיו כמעט ונדבקים אל המפה המלוכלכת והדביקה.הוא סינן בפיו קללה חרישית כלפיי עצמו ואמר שיותר זה לא יכול להימשך ככה.היום אחר הצהריים,כשיחזור מהיכן שילך,הכל ישתנה שוב לא יחזור למה שהיה.לאחר שסיים לאכול השאיר את הכלים בכיור ושלח מבט קצר אל חייו הקודמים שהיו מפוזרים בסלון,בהול ובמטבח,ספת הסלון היתה גדושה בתערובת של בגדים שחלקם יצא ממכונת הכביסה וחלקם האחר היה אמור להיכנס אליה בדחיפות ולו היו רגליים לעיסת הבגדים הזו היא היתה נושאת אותם חיש מהר היישר לתוך מכונת הכביסה.הוא הביט בשולחן הסלון שעליו היו שרועות כמה כוסות בירה גדולות ושמנות שחלקן היה מלא כדי חציין וחלקן האחר היה ריק,היו שם גם כמה עשרות בדליי סיגריה בתוך מאפרה שכבר מזמן היתה צרה מכדי להכיל אותם והם ואפרן נזרו על פני השולחן כולו,היו שם גם כמה מזלגות נוטפי שומן ,צלחת מרק מלאת עובש,וכמה עצמות מהעוף המטוגן שאכל לפני שלושה ימים,איציק שויד גיחך אל עצמו ואמר בקול כמעט חרישי שהיום אחר הצהריים כשהוא ישוב הביתה הכל ישתנה,ואכן הכל ישתנה,אבל לא בדרך שבה איציק דמיין אותה,אבל לעת עתה ,נשאיר אותו עם מחשבותיו הצלולות ונסתפק בכך שהן כאלו.
שויד פסע לכיוון הדלת,פתח אותה באחת ומיד חש במגע האויר הטרי והרענן שחדר אל פיו,והיווה שינוי מרענן לאוויר המחניק והדחוס ואפשר לומר המסריח,שהיה מנת חלקו בתוך הבית המוגף,הוא שלח את רגלו הימנית אל מפתן הדלת ופסע לעבר שארית חייו..........המשך יבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה