היום בבוקר נרשמה עוד תאונה איומה ונוראית בדפי ההיסטוריה זרועי הדם של תאונות הדרכים בישראל,משפחה שלמה קיפדה את חייה בתוך שניות ספורות ורק ילדה אחת בודדה נותרה לפליטה.
הפעם אולי הנהג אינו אשם בתאונה,אך כמובן שישנם מחדלים אחרים שבודאי יבדקו,כמו מדוע גדר הבטיחות שמוצבת בשולי הכביש לא בלמה את המכונית מליפול לתהום,וכבר שמעתי קריאה לבדוק את כל גדרות הבטיחות ותקינותן בכל רחביי הארץ ואני שואל,למה?למה?למה תמיד אחריי שקורה אירוע קטלני,אז נזכרים לבדוק ולפשפש בציציות,למה לא עושים מההתחלה טוב ותקני,כדי שיעמוד במבחן בשעת הצורך,הריי הקבלן שזכה במכרז לבנות שם את גדר הבטיחות קיבל כסף טוב עבורה והוא היה אמור לעמוד בכל דרישות התקן.
נכון,אמור היה ובואו אני אספר לכם על דברים שאני חוויתי בזמנו ואיך מטייחים אצלנו דברים.
לפני כ15 שנה הייתי קצין ביטחון בעיריית ירושלים,מדי פעם היו שולחים את אחד מקציני הבטחון לקבל מבנה חדש של בית ספר או גן ילדים שנבנו והיה צריך לאשרם מבחינה בטיחותית.
המפגש כלל נציגים של מחלקת החינוך בעיריה,נציגי מחלקת שיפור פני העיר,נציגי מהנדס העיר,ונציגי הקבלן.
במהלך סיור כזה נתגלו לא פעם ליקויי בטיחות רבים שהיו נרשמים בפרוטוקול והיתה נקבעת פגישה נוספת לבדיקת תיקון הליקויים.אבל מה שאני רוצה לספר על איך שהתנהלה הפגישה הראשונה.נציגת מחלקת החינוך בעיריה היתה אישה מאוד קפדנית ומכירה את כל התקנים והדרישות ומה לעשות,היא גם ציפתה שקבלן שבונה מבנה יקפיד עליהם,מוזר נכון,אפילו מאוד מוזר,במהלך כל פגישה כזו היו צוחקים עליה ויורדים עליה,ומי בצוחקים?נציגי הקבלן לבטח,אבל ביחד איתם,נציגי מהנדס העיר,מהנדסים במקצועם שעל פי תפקידם צריכים היו לעמוד על אינטרס העיריה למבנה מושלם ובטיחותי,אבל במציאות עמדו נציגי מהנדס העיר לטובת הקבלן והיית צריך להיות מאוד עקשן ובעל ביטחון עצמי רב,כדי שלא להתקפל מדרישותייך,שהן כמובן דרישות החוק,והייתי נוכח בעשרות פגישות שכאלו ותמיד הן התנהלו באותה צורה.
ומה אתם חושבים,בפגישה השניה תוקנו הליקויים?בודאי תאמרו,בטח,אז זהו שלא,ואז היו קובעים עוד מועד והנה כבר נכנסת שנת הלימודים החדשה וצריכים לאכלס את המוסד,אז המוסד היה מתאכלס למרות הליקויים ,שלעיתים רבות היו מהותיים מאוד,ואנשי הקבלן היו ממשיכים לעבוד במוסד,תוך כדי שילדים נמצאים שם.
לא זכור לי אסון,אבל ככה דברים מתנהלים אצלנו,והאסון הבא הוא רק ענין של זמן.
זה גם המצב בכבישים,ככה אנחנו מזייפים תוך כדי נהיגה,כך אנחנו מזלזלים בנהגים אחרים על הכביש,כך אנחנו מפרים את חוקי התנועה וככה יש עוד הלויה ועוד הלויה ואולי כבר התרגלנו??
הפעם אולי הנהג אינו אשם בתאונה,אך כמובן שישנם מחדלים אחרים שבודאי יבדקו,כמו מדוע גדר הבטיחות שמוצבת בשולי הכביש לא בלמה את המכונית מליפול לתהום,וכבר שמעתי קריאה לבדוק את כל גדרות הבטיחות ותקינותן בכל רחביי הארץ ואני שואל,למה?למה?למה תמיד אחריי שקורה אירוע קטלני,אז נזכרים לבדוק ולפשפש בציציות,למה לא עושים מההתחלה טוב ותקני,כדי שיעמוד במבחן בשעת הצורך,הריי הקבלן שזכה במכרז לבנות שם את גדר הבטיחות קיבל כסף טוב עבורה והוא היה אמור לעמוד בכל דרישות התקן.
נכון,אמור היה ובואו אני אספר לכם על דברים שאני חוויתי בזמנו ואיך מטייחים אצלנו דברים.
לפני כ15 שנה הייתי קצין ביטחון בעיריית ירושלים,מדי פעם היו שולחים את אחד מקציני הבטחון לקבל מבנה חדש של בית ספר או גן ילדים שנבנו והיה צריך לאשרם מבחינה בטיחותית.
המפגש כלל נציגים של מחלקת החינוך בעיריה,נציגי מחלקת שיפור פני העיר,נציגי מהנדס העיר,ונציגי הקבלן.
במהלך סיור כזה נתגלו לא פעם ליקויי בטיחות רבים שהיו נרשמים בפרוטוקול והיתה נקבעת פגישה נוספת לבדיקת תיקון הליקויים.אבל מה שאני רוצה לספר על איך שהתנהלה הפגישה הראשונה.נציגת מחלקת החינוך בעיריה היתה אישה מאוד קפדנית ומכירה את כל התקנים והדרישות ומה לעשות,היא גם ציפתה שקבלן שבונה מבנה יקפיד עליהם,מוזר נכון,אפילו מאוד מוזר,במהלך כל פגישה כזו היו צוחקים עליה ויורדים עליה,ומי בצוחקים?נציגי הקבלן לבטח,אבל ביחד איתם,נציגי מהנדס העיר,מהנדסים במקצועם שעל פי תפקידם צריכים היו לעמוד על אינטרס העיריה למבנה מושלם ובטיחותי,אבל במציאות עמדו נציגי מהנדס העיר לטובת הקבלן והיית צריך להיות מאוד עקשן ובעל ביטחון עצמי רב,כדי שלא להתקפל מדרישותייך,שהן כמובן דרישות החוק,והייתי נוכח בעשרות פגישות שכאלו ותמיד הן התנהלו באותה צורה.
ומה אתם חושבים,בפגישה השניה תוקנו הליקויים?בודאי תאמרו,בטח,אז זהו שלא,ואז היו קובעים עוד מועד והנה כבר נכנסת שנת הלימודים החדשה וצריכים לאכלס את המוסד,אז המוסד היה מתאכלס למרות הליקויים ,שלעיתים רבות היו מהותיים מאוד,ואנשי הקבלן היו ממשיכים לעבוד במוסד,תוך כדי שילדים נמצאים שם.
לא זכור לי אסון,אבל ככה דברים מתנהלים אצלנו,והאסון הבא הוא רק ענין של זמן.
זה גם המצב בכבישים,ככה אנחנו מזייפים תוך כדי נהיגה,כך אנחנו מזלזלים בנהגים אחרים על הכביש,כך אנחנו מפרים את חוקי התנועה וככה יש עוד הלויה ועוד הלויה ואולי כבר התרגלנו??
עצוב, עצוב מאוד. בכל מלחמות ישראל לא נהרגה כמות שמתקרבת לאלה שנהרגו פה על הכביש, במו ידינו אנחנו קוטלים את חיינו.
השבמחקמזדהה לגמרי עם הדברים שכתבת, ועם זאת חשוב גם לציין שהמון תאונות נרגמו בלי שום קשר למפגעים בטיחותיים אלא בעיקר בגלל הגורם האנושי: רשלנות, זלזול, אלכוהול, הירדמות על ההגה, אי ציות לחוק ועוד ועוד.
כן רון,כל הגורמים שציינת הם הגורמים לתאונות היום יומיות,מדי פעם יש תאונה שקשורה לבטיחות הכביש ולרוב היא נגמרת במספר גדול יותר של הרוגים.זכור לישבזמנו גם האוטובוס שאויים על ידי מחבל בדרך לירושלים גלש לתהומות ושם נהרגו איזה ארבעים איש
השבמחק