תדי קומיסר בהרצאתו באוניברסיטת סטנפורד טוען שהחברות המצליחות הן לא אלו שהולך להן טוב,אלא דווקא אלו שמתמודדות עם נפילות ונמצאות על סף כישלון,אבל עדיין מצליחות להרויח כסף,הן מתגייסות למאמץ כביר ומשותף,על מנת להתגבר על המשבר שפקד אותן ותוך שיתוף פעולה ועבודת צוות הן מתרוממות ובשלב מאוחר יותר הופכות לסופר רווחיות,הכל מתוך דרך התמודדותן האצילית והאמיצה עם המשבר ושילוב הכוחות על מנת להחלץ ממנו.
אני חושב שניתן להשליך זאת גם על חיינו כפרטים.
לא פעם פוקד אותנו משבר בחיים,אהבה שלא התממשה,מוות של אדם קרוב,פיטורים מעבודה,וקל מאוד להיכנס למרה שחורה ,להתייאש ולא לנסות שוב כתוצאה מהפחד המשתק מכישלון נוסף או ההתחפרות בתוך הכישלון,אבל מה אם נראה כל מפלה כהזדמנות,כבחינה עצמית לכוחות שלנו להתחדש ולצמוח,להתאושש ולהתגבר ולהתחיל מחדש,האם לא נצא מחוזקים?
ראו איך ספורטאים מתקדמים,רק דרך הפסדים וכשלונות,נכון רבים נופלים בדרך ומוותרים,אבל אלו שלא,זוכים לפיצו ענק בסוף הדרך,כשההצלחה מאירה להם פנים.
אז אני מציע לכולנו לא לוותר,לראות כל כישלון,כהזדמנות,לשיפור ולהתרוממות.מה דעתכם?
אני חושב שניתן להשליך זאת גם על חיינו כפרטים.
לא פעם פוקד אותנו משבר בחיים,אהבה שלא התממשה,מוות של אדם קרוב,פיטורים מעבודה,וקל מאוד להיכנס למרה שחורה ,להתייאש ולא לנסות שוב כתוצאה מהפחד המשתק מכישלון נוסף או ההתחפרות בתוך הכישלון,אבל מה אם נראה כל מפלה כהזדמנות,כבחינה עצמית לכוחות שלנו להתחדש ולצמוח,להתאושש ולהתגבר ולהתחיל מחדש,האם לא נצא מחוזקים?
ראו איך ספורטאים מתקדמים,רק דרך הפסדים וכשלונות,נכון רבים נופלים בדרך ומוותרים,אבל אלו שלא,זוכים לפיצו ענק בסוף הדרך,כשההצלחה מאירה להם פנים.
אז אני מציע לכולנו לא לוותר,לראות כל כישלון,כהזדמנות,לשיפור ולהתרוממות.מה דעתכם?
מסכימה עם כל מילה, אבל החוכמה היא להצליח להיות אופטימי כשזה באמת קורה, אז המבחן האמיתי
השבמחק