מישהו מכם שמע על האתר הזה?אמנם ארצנו מלאה באתרי הנצחה,וברבים מהם כבר ביקרתי,אך אתר יד לי"ד,שנמצא מול כפר הנופש אכזיב של אלי אביבי,ובו ביקרתי אתמול במסגרת קורס מורי הדרך,בהחלט ריגש אותי במיוחד.
לילה חשוך ב16 ביוני 1946,קבוצה של 44 בחורים,לוחמי פלמ"ח יוצאים מקיבוץ מצובה לכיוון גשר הזיו,על גב 13 חיילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ שנועדו לפיצוץ הגשר.
הימים הם הימים שלאחר תום מלחמת העולם השניה,אלפי יהודים מבקשים להגיע לארץ מרחביי אירופה,אולם שעריי הארץ חסומים בפניהם,משום שהאנגלים ששולטים כאן חוששים להפר את הסטטוס קוו ביננו לבין הערבים.
שלושת הגופים שלימים ירכיבו את צה"ל ועד לפני זמן לא רב,היו מפולגים בינהם,בשל המחלוקת לגביי דרך המאבק בבריטים,עושים יד אחת וחוברים להקמת "תנועת המרי העברי"ומחליטים על פעולת ליל הגשרים,שבמסגרתה,יפוצצו אחד עשר גשרים שחיברו בין ישראל לירדן ויקשו בכך על הבריטים להעביר ציוד וחיילים וימחישו להם את גודל מצוקת העם היהודי.
הקבוצה מגיעה לשטח,יש טוענים שהם פגשו בדרכם שלושה ערבים והניחו להם ללכת לדרכם,החוליות נפרסות בשטח,חוליית החבלנים נערכת להנחת חומרי הנפץ,ושאר הכוח משמש ככוח ריתוק ומארב כהגנה על איזור הפעולה.
לפתע נפתחת עליהם אש מכיוון הכפר הערבי אכזיב,האש יעילה למדיי ופוגעת ביחיעם וייץ(מי שלימים ייקרא על שמו הישוב יחיעם)והורגת אותו,מפקד הכוח מחליט להשיב אש,והקבוצה כולה מתגלית.עד שנשמע פיצוץ אדיר.חוליית הרתק חושבות שהמשימה בוצעה ונסוגות,בתקווה לחבור לחוליית החבלנים לפנות בוקר,אך אלו מבוששים להגיע.
למחרת היום,כאשר הבריטים מגיעים למקום מתחוורים מימדי האסון,כששרידי גופותיהם של 13 חברים מתגלות במקום(גופת יחיעם וייץ נלקחה עם הכוח הנסוג)
איפול מוטל על הפעולה והפצועים מוסתרים במערה,לבל ייחקרו על ידי הבריטים.וקבר אחים מוקם בבית הקברות בחיפה,למחרת היום מתגלים שרידים נוספים על ידי רועה שעובר במקום ושרידים אלו מובאים לקבורה במצובה.רק בשנת 2003 מובאים לקבורה משותפת כל השרידים יחד(החללים שהובאו לקבורה בחיפה הועברו לכאן כבר בשנת 1968)והמקום מוכרז כבית קברות צבאי לכל דבר.
אשתו של אחד החיילים גרה בקיבוץ גשר הזיו,בחודש השישי להריונה ושומעת את רעש הפיצוץ העז,אך לא מעלה על דעתה,שבאותו רגע בעלה נוטל חלק בפעולה ונופל בה חלל,בנו שישא את שמו יהפוך לימים למורה דרך וייקרא על שמו.
לילה חשוך ב16 ביוני 1946,קבוצה של 44 בחורים,לוחמי פלמ"ח יוצאים מקיבוץ מצובה לכיוון גשר הזיו,על גב 13 חיילים עשרות קילוגרמים של חומר נפץ שנועדו לפיצוץ הגשר.
הימים הם הימים שלאחר תום מלחמת העולם השניה,אלפי יהודים מבקשים להגיע לארץ מרחביי אירופה,אולם שעריי הארץ חסומים בפניהם,משום שהאנגלים ששולטים כאן חוששים להפר את הסטטוס קוו ביננו לבין הערבים.
שלושת הגופים שלימים ירכיבו את צה"ל ועד לפני זמן לא רב,היו מפולגים בינהם,בשל המחלוקת לגביי דרך המאבק בבריטים,עושים יד אחת וחוברים להקמת "תנועת המרי העברי"ומחליטים על פעולת ליל הגשרים,שבמסגרתה,יפוצצו אחד עשר גשרים שחיברו בין ישראל לירדן ויקשו בכך על הבריטים להעביר ציוד וחיילים וימחישו להם את גודל מצוקת העם היהודי.
הקבוצה מגיעה לשטח,יש טוענים שהם פגשו בדרכם שלושה ערבים והניחו להם ללכת לדרכם,החוליות נפרסות בשטח,חוליית החבלנים נערכת להנחת חומרי הנפץ,ושאר הכוח משמש ככוח ריתוק ומארב כהגנה על איזור הפעולה.
לפתע נפתחת עליהם אש מכיוון הכפר הערבי אכזיב,האש יעילה למדיי ופוגעת ביחיעם וייץ(מי שלימים ייקרא על שמו הישוב יחיעם)והורגת אותו,מפקד הכוח מחליט להשיב אש,והקבוצה כולה מתגלית.עד שנשמע פיצוץ אדיר.חוליית הרתק חושבות שהמשימה בוצעה ונסוגות,בתקווה לחבור לחוליית החבלנים לפנות בוקר,אך אלו מבוששים להגיע.
למחרת היום,כאשר הבריטים מגיעים למקום מתחוורים מימדי האסון,כששרידי גופותיהם של 13 חברים מתגלות במקום(גופת יחיעם וייץ נלקחה עם הכוח הנסוג)
איפול מוטל על הפעולה והפצועים מוסתרים במערה,לבל ייחקרו על ידי הבריטים.וקבר אחים מוקם בבית הקברות בחיפה,למחרת היום מתגלים שרידים נוספים על ידי רועה שעובר במקום ושרידים אלו מובאים לקבורה במצובה.רק בשנת 2003 מובאים לקבורה משותפת כל השרידים יחד(החללים שהובאו לקבורה בחיפה הועברו לכאן כבר בשנת 1968)והמקום מוכרז כבית קברות צבאי לכל דבר.
אשתו של אחד החיילים גרה בקיבוץ גשר הזיו,בחודש השישי להריונה ושומעת את רעש הפיצוץ העז,אך לא מעלה על דעתה,שבאותו רגע בעלה נוטל חלק בפעולה ונופל בה חלל,בנו שישא את שמו יהפוך לימים למורה דרך וייקרא על שמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה