שמעתי בצער רב על התאונה המצערת של נהג המירוצים הגרמני מייקל שומאכר באלפים,תוך גלישת סקי ואני כמובן מייחל לשלומו ומקווה שיבריא,אך מה שרציתי לדבר עליו,זה על אותם אנשים מסוגו,אשר לרוב אינם מגיעים לשיבה טובה ונוכח חיפוש ההרפתקאות האין סופי והאדרנלין שנלווה לכך,מוצאים את מותם הרבה לפני כן,בתאונות,מתאונות שונות,כמו פול ווקר כוכב הסרט מהיר ועצבני שמצא את מותו בתאונת רכב לפני כמה שבועות,ובעיני זה כאילו מוות ידוע מראש,האנשים הללו כאילו נבראו כדי לא למות בשיבה טובה,והם כל הזמן מתגרים בגורל,וחושבים שהם יותר חזקים ומוצלחים מאנשים אחרים,והתשובה,רבותיי היא לא מוחלט,גם האדם הכי אתלטי והכי חזק אינו חסין מפניי מוות מקור,תאונת דרכים קטלנית או נפילה מצוק גבוה,וכל אותם חזיונות שווא שאנו רואים שוב ושוב בסרטים על גיבורי על אנושיים מחדירים בנו לעיתים את הספק הזה,שאולי באמת זה אפשרי,אבל התשובה היא לא חד משמעי,ולראייה האסונות הללו,של אנשים מוצלחים כל כך שבדרך כלל אם הגיעו לגיל 40 זאת נחשבת שיבה מופלגת עבורם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה