במשחק כדורסל,שחקן שאחוזי הקליעה שלו הם בין 35-40 אחוז במשחק,הוא שחקן שמקבל תשבחות מהמאמן שלו,שחקן שיקלע בממוצע 50 אחוז הוא עילוי באותו משחק וייבחר קרוב לודאי לשחקן המצטיין,אבל שימו לב,בעצם מדובר כאן בהצלחה חלקית ביותר,מתוך עשר זריקות לסל הוא פיספס חמש,אז למה אנחנו מעניקים לו תואר של שחקן מצטיין?
אצל רופאים אסור לטעות,הם עוסקים בחיי אדם ופשוט אסור להם לטעות,הם רואים עשרות מטופלים מדי יום ,עובדים שעות על גבי שעות,עייפים עד מוות,אבל עדיין אסור להם לטעות,למה?כי הם רופאים,ומי שבכל זאת טועה נושא את חרפתו עימו,אף אחד לא מדבר איתו על זה וגם הוא עצמו אינו יכול לפרוק את אשר ליבו וככה הוא מסתובב עם מועקת הטעות במשך ימים רבים עד שהוא מתאושש עצמאית וממשיך לתפקד באותו סיר לחץ אדיר ששמו רפואה
אבל אם רופא אינו יכול לדבר על שגיאותיו,בשל החרפה והבושה והחתירה לשלימות,כיצד ילמד מדע הרפואה מאותן טעויות,כיצד ילמדו להימנע מהן בעתיד,מדוע הנהלות בתי החולים דוחקות החוצה את רגליי אלה שטעו,ומה יקרה כתוצאה מכך"פשוט יישארו ללא רופאים,כי בסופו של דבר גם רופאים הם בני אנוש וכל אחד טועה במוקדם או במאוחר.
דוקטור גולדמן בהרצאתו,מציע יצירת תרבות רפואה אחרת,שבה מדברים על הכל,שבה מנתחים שגיאות ולומדים מהן,ולא מתעלמים וממשיכים הלאה,שידע כל רופא שיש לו את הזכות לטעות ושהמערכת תמשיך ותתמוך בו גם אם הוא טעה,כי הוא בן אנוש ובן אנוש טועה לפעמים,גם אם הוא רופא.
וכשאתם מגיעים לבית חולים לטיפול כלשהו,או לבקר חולה זכרו זאת,שהם בראש ובראשונה בני אדם,כמו כולנו,וכולנו עושים שגיאות
קישור להרצאה המצויינת הזו כאן-http://www.ted.com/talks/lang/he/brian_goldman_doctors_make_mistakes_can_we_talk_about_that.html
אצל רופאים אסור לטעות,הם עוסקים בחיי אדם ופשוט אסור להם לטעות,הם רואים עשרות מטופלים מדי יום ,עובדים שעות על גבי שעות,עייפים עד מוות,אבל עדיין אסור להם לטעות,למה?כי הם רופאים,ומי שבכל זאת טועה נושא את חרפתו עימו,אף אחד לא מדבר איתו על זה וגם הוא עצמו אינו יכול לפרוק את אשר ליבו וככה הוא מסתובב עם מועקת הטעות במשך ימים רבים עד שהוא מתאושש עצמאית וממשיך לתפקד באותו סיר לחץ אדיר ששמו רפואה
אבל אם רופא אינו יכול לדבר על שגיאותיו,בשל החרפה והבושה והחתירה לשלימות,כיצד ילמד מדע הרפואה מאותן טעויות,כיצד ילמדו להימנע מהן בעתיד,מדוע הנהלות בתי החולים דוחקות החוצה את רגליי אלה שטעו,ומה יקרה כתוצאה מכך"פשוט יישארו ללא רופאים,כי בסופו של דבר גם רופאים הם בני אנוש וכל אחד טועה במוקדם או במאוחר.
דוקטור גולדמן בהרצאתו,מציע יצירת תרבות רפואה אחרת,שבה מדברים על הכל,שבה מנתחים שגיאות ולומדים מהן,ולא מתעלמים וממשיכים הלאה,שידע כל רופא שיש לו את הזכות לטעות ושהמערכת תמשיך ותתמוך בו גם אם הוא טעה,כי הוא בן אנוש ובן אנוש טועה לפעמים,גם אם הוא רופא.
וכשאתם מגיעים לבית חולים לטיפול כלשהו,או לבקר חולה זכרו זאת,שהם בראש ובראשונה בני אדם,כמו כולנו,וכולנו עושים שגיאות
קישור להרצאה המצויינת הזו כאן-http://www.ted.com/talks/lang/he/brian_goldman_doctors_make_mistakes_can_we_talk_about_that.html
בהחלט נקודה מעניינת שצריך לזכור. הרבה מהתגליות הרפואיות במאה האחרונה התחילו בטעויות לגיטימיות של רופאים או מדענים.
השבמחקאפרופו סטטיסטיקות, הסיבה מספר אחת למוות בכל מדינות העולם היא... רופאים! אבל הסטטיסטיקה היבשה הזו מוכיחה בדיוק את ההפך ממה שהיא לכאורה מראה - כי אילולא הרופאים הרבה מאתנו לא היו בכלל בחיים היום.